מדינת ישראל אימצה את הליך הגיור האורתודוכסי כגיור הרשמי-ממלכתי. גיור זה מקובל על כל זרמי היהדות ומקנה סטאטוס יהודי חד-משמעי לכל צורך, כולל נישואין ברבנות, קבלת מעמד אזרחי ורישום כיהודי במרשם האוכלוסין. מסיבות שונות יש הפונים לבתי דין אחרים אלטרנטיביים וחשוב לדעת כי מידת ההכרה שלהם ע"י רשויות המדינה היא מוגבלת. יחד עם זאת, בחודש מרץ 2016 בג"ץ קיבל פסק דין המשפיע על אפשרות ההכרה של הגיורים הפרטיים לצורך שבות. להלן רשימה של סוגי בית הדין האלטרנטיביים המרכזיים בארץ:
גיור כהלכה – רשת בתי דין עצמאיים לגיור
גיור כהלכה היא רשת בתי דין עצמאיים אורתודוכסיים לגיור, הפועלים מתוך נאמנות מוחלטת להלכה. הרשת הוקמה על ידי עתים, יחד עם רבנים מובילים מהציונות הדתית, בית מורשה ובתמיכתה של הסוכנות היהודית.
בתי הדין של 'גיור כהלכה' מאופיינים ברגישות למציאות הישראלית ודוגלים בגישה קשובה, אישית ומכבדת. מסלול הגיור מותאם באופן אישי לכל מתגייר ומתגייר, ותלוי בנסיבותיו האישיות, המשפחתיות והחברתיות.
בתי הדין מכירים בכך שיש קבוצות גדולות באוכלוסייה, של אנשים אשר מגדירים עצמם כיהודים אך אינם יהודים מבחינה הלכתית. אנשים אלו גדלו בתרבות ישראלית ואינם מכירים תרבות אחרת זולתה. אנו מבינים שבבואם להתגייר, הם נושאים עמם מטען יהודי משמעותי.
רבני 'גיור כהלכה' מעודדים את המתגיירים לקיים אורח חיים יהודי-מסורתי ומאמינים כי מעמד הגיור אינו יעד סופי, אלא התחלה של דרך שתלך ותתפתח בעתיד.
בראש רשת בתי הדין עומד הרב נחום רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים וזקן רבני הציונות הדתית. לצדו נוטלים חלק: הרב שלמה ריסקין – רב היישוב אפרת ומייסד מוסדות אור תורה סטון, הרב דוד סתיו – רב היישוב שהם, יו"ר ארגון רבני צהר ויו"ר עמית במוסדות אור תורה סטון, הרב חיים אמסלם – פוסק ומחבר הספר "זרע ישראל" ועוד רבנים נוספים אשר משתתפים בהרכבי בתי הדין השונים.
הכרת משרד הפנים בגיורי 'גיור כהלכה' – בחודש ספטמבר 2018 בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את בקשתה של מתגיירת שהתגיירה אצלנו ב'גיור כהלכה' להירשם כיהודייה בסעיפי הדת והלאום בתעודת הזהות על ידי מרשם האוכלוסין של משרד הפנים. מדובר בפעם ראשונה שערכאה שיפוטית במדינת ישראל הכירה בגיור של בית דין פרטי. פסיקה זו יכולה לשמש כתקדים שיתמוך בבקשות עתידיות של מתגיירים נוספים בפני בית המשפט.
גיור אורתודוקסי או חרדי פרטי
בישראל קיימים כיום מספר בתי-דין אורתודוקסיים פרטיים שאינם מוכרים על ידי רשויות המדינה והרבנות הראשית. למי שאינו אזרח המדינה ובעקבות כך לא הצליח להירשם לגיור הממלכתי, יכול להוות הגיור במסגרת פרטית פתרון הלכתי, שכן מבחינת ההלכה האורתודוכסית הוא יחשב כיהודי. מסגרת זו בדרך-כלל אינה מספקת מסגרת של תכנית לימודים ומקבלת את המועמדים לאחר שסיימו ללמוד לקראת גיור באופן פרטי.
גיור זה אינו מוכר לרבנות הראשית לצורך נישואין ואינו מקנה נכון להיום זכויות אזרחיות.
ועם זאת, בעקבות פסק הדין של בג"ץ מחודש מרץ 2016 משרד הפנים מגבש הנחיות להכרה בגיור שנערך במסגרת פרטית אורתודוקסית או חרדית לצורך זכאות להכרה מכוח חוק השבות ורישום במרשם האוכלוסין.
גיור לא אורתודוכסי
מסלול זה, שהינו חוץ-ממסדי, כולל בדרך-כלל לימודי יהדות, השתייכות קהילתית, בית דין, ברית מילה וטבילה במקווה. אורכו ומשמעותו של המהלך הלימודי ורמת המחויבות הדתית והקהילתית שהאדם נדרש לקבל על עצמו לעתיד משתנה ממקום למקום.
תהליך זה יכול להעניק שינוי משמעותי בזהותם של המתגיירים ובהשתייכותם הקהילתית מבלי לתבוע מהם שינוי קיצוני באורח החיים האישי והחברתי, אך יחד עם זאת, ההכרה במסלול זה היא מוגבלת.
לאחר השלמת הליך גיור לא אורתודוכסי – ניתן להירשם במרשם האוכלוסין כ"יהודי" לאחר פרוצדורה משפטית מסודרת, אך הרבנות הראשית לישראל אינה מכירה בהליך זה לצורך נישואין במדינת ישראל.
